<h1>רבינו יהונתן מלוניל — הלכ' נדה</h1>
<h2>דף כ.</h2>
[לשון רי"ף] א"ר בנימין בר יפת א"ר אלעזר כל המקדש עצמו בשעת תשמיש הויין לו בנים זכרים, שנאמר [ויקרא י"א] והתקדשתם והייתם קדושים, וכתיב בתריה אשה כי תזריע וגו'. פירוש יקדש עצמו בשעת תשמיש, כגון הא דאמרינן [נדרים כ' ע"ב] שאלו את אימא שלום אשתו של רבי אליעזר מפני מה בניך יפיפין ביותר, אמרה להן אינו מספר עמי לא בתחלת הלילה ולא בסוף הלילה אלא בחצי הלילה, וכשהוא מספר עמי מגלה טפח ומכסה טפח ודומה כמי שכפאו שד, אמרתי לו מה טעם, אמר לי מפני שלא אתן עיני באשה אחרת ונמצאו בני באין לידי ממזרות. וכגון ההיא דאמרינן [נדה ע"א ע"א] הנה נחלת ה' בנים וגו' [תהלים קכ"ז], א"ר חמא בר חנינא בשכר שמשהין עצמן על הבטן בשעת ביאה כדי (שיזרעו) [שיזריעו] נשותיהן תחלה הקב"ה נותן להן בשכרן בנים. וכגון הא דאמר רב חמא [שם י"ז ע"א] ישראל קדושים הן ואין משמשין מטותיהם ביום וכו'. וכגון הא דתנו רבנן [גיטין ע' ע"א] הבא מבית הכסא אל ישמש מטתו עד שישהא שיעור חצי מיל מפני ששד של בית הכסא מלוהו, ואם שמש הויין לו בנים נכפין. וכגון הא דאמרינן הכא [שבועות י"ח ע"ב] והזרתם את בני ישראל מטומאתם אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן. [עכ"ל רי"ף]. כל המקדש עצמו בשעת תשמיש, כלומר שאינו מהרהר באשה אחרת. אי נמי שמשמש בצניעות עמה. שנאמר להבדיל ולהורות, כלומר כשיהיה לבבכם מובדל (ב)[מ]אשה אחרת יהיו לכם בני הוראה. משמע דגם במקדש וכו' יהיו לו בנים ראוים להוראה. אינו מספר עמה בתחלת הלילה, דשמא ישמע קול אשה אחרת ויהרהר עליה, ולא יהיה לבו על אשתו לבדה ולא בסוף הלילה, כדי שלא יזכור ביאתה ביום ויתן עיניו באשה אחרת או יהרהר אחר אשתו. אלא בחצי הלילה, שאין (כל) [קול] איש ואשה נשמעת, וכשיגיע עמוד השחר כבר שכח מה שעבר עליו בלילה. מגלה טפח ומכסה טפח ודומה כמי שכפאו שד, כלומר (שמהרהר) [שממהר] בביאתו כדי שלא יבא לו שום הרהור מאשה אחרת בתוך אותה ביאה. ובשכר שמשהין עצמם על הבטן, כלומר קודם שיבעלו, כדי שתתלבש האשה מאהבתו (ותתלבש) [ותתאוה] (לבליעתו) [לבעילתו], וכשיתחיל הוא לבעול כבר נתחממה מרוב חימוד ותזריע היא תחלה קודם שיגמור האיש ביאתו ויזרע גם הוא אחריה, ויהיה זרע האשה תחתון שכבר יצא ראשון וזרע האיש אחרון ויהיה עליון, וקיימא לן דעילאה גבר ויזרע זכר כמותו. ישראל קדושים הן, ואין משמשין מטותיהם ביום, כדי שלא ישביעו עיניהם מראיית פני אשה. אי נמי שלא יראו בנשותיהן דבר מגונה וישנאה בשעת תשמיש, ולא יהיה לבו עליה אלא אחר אשה אחרת יפה ממנה. ולא דוקא ביום, דה"ה נמי ללילה דומיא דיום, דהיינו לאור (היום) [הנר].
